<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ג</h1>
<h2>דף קב.</h2>
תניא בפרק השואל (ב"מ ק"ב א') המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות [לו] מזוזה, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ואם של גוי הוא יטלנה ויצא. ותניא בפרק התכלת (מנחות מ"ד א') השוכר בית בחוצה לארץ כל שלשים יום פטורה מן המזוזה מכאן ואילך חייבת, פירוש [משום] דמשם ואילך הוא קבוע שם, אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה לאלתר משום יישוב ארץ ישראל. עוד גרסינן בירושלמי דסוף מגילה (דף ל"ד א') השוכר בית מהגוי צריך ליתן מזוזה וכשהוא יוצא נוטלה ובשל ישראל אסור לעשות כן. יש אומרים שיש בירושלמי עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה. ואומר רבינו יצחק ברבי אברהם [כי] נשתקע הדבר ולא נאמר כי בדק בכולן ולא מצאו, ועוד אפילו ישנו בשום מדרש זהו דווקא בפתח הבית שהחזירים מצוים שם אבל בחדרים ובעליות חייבים, ואפילו בפתח הבית במקום שתחילת שליש העליון למעלה מעשרה יכול להניחה, אמנם היה נוהג לכסותה כולה בפתח וכן אני נוהג לכסותה, וגם בחדרים במקום שהתינוקות מצוין שם אני מכסה הנקב במעט שעוה. בית שאין שם אלא נשים חייב במזוזה כדתנן בברכות (כ' ב').
